ד"ר שולמית בלנק, הפסיכיאטרית הראשית ומייסדת מרכז בני ארזים, פורסת בכתבה שפורסמה באתר רשת 13 את אחת הגישות הנדירות שנולדו מתוך מציאות ולא מתוך תיאוריה: ראיית הילד במרכז – אך רק כחלק ממערך שלם של הורים, סביבה וגבולות. עם ניסיון קליני עשיר וראייה אנושית עמוקה, היא טוענת בעקביות: "בעיה נפשית איננה עניין של אשמה – אלא של התמודדות. כמו כל בעיה רפואית אחרת, היא דורשת טיפול ברור, נחוש ומקצועי."
המסגרת שהקימה – פנימיית בני ארזים – אינה מסתפקת בטיפול רגשי. זו מסגרת חיים שלמה, שבה התלמידים חיים את מה שהם לומדים: כללים, רצף יומיומי, משימות ברורות והתנתקות מתלות טכנולוגית. עבור חלקם, זהו המקום הראשון שבו חווים תחושת הצלחה, קביעות, או מישהו שמציב רף ומצפה מהם לעמוד בו. בלנק מדגישה: "התפרצות, איום או חוסר שליטה לא נענים בכעס – אלא במשימות. זו תגובה שיקומית, לא עונש."
בכתבה שפורסמה ברשת 13, שולמית בלנק משתפת כיצד המודל של בני ארזים נולד, מדוע הורים חייבים להיות חלק בלתי נפרד מהתהליך, ואיך גם ילדים "מורכבים" יכולים לחזור לתפקוד. מדובר בקריאה חשובה להורים, מחנכים ואנשי טיפול.
