אזכורים בתקשורת

הדיון בוועדת העבודה והרווחה חשף מציאות קשה, אך דבריה של ד"ר שולמית בלנק, מייסדת בני ארזים, מחדדים עד כמה המשבר עמוק ומיידי. בתוך מחסור חמור

במציאות שבה מסגרות קורסות, מחלקות אשפוז עמוסות, ונערים עם בעיות נפשיות מורכבות נותרים ללא מענה, פנימיית בני ארזים ובית הספר בני ארזים מצליחים לעשות את

בני ארזים הוא הרבה יותר ממוסד חינוכי – הוא תזכורת חיה לכך שאפשר גם אחרת. ד"ר בלנק לא באה להציל, אלא להזכיר: כל ילד זכאי

ד"ר שולמית בלנק, הפסיכיאטרית הראשית ומייסדת מרכז בני ארזים, פורסת בכתבה שפורסמה באתר רשת 13 את אחת הגישות הנדירות שנולדו מתוך מציאות ולא מתוך תיאוריה:

בני נוער רבים שמגיעים לפנימיית בני ארזים חוו אכזבות חוזרות ממסגרות אחרות, איבדו אמון במערכת ונמצאים במקום שבו נדמה שהתקווה הולכת ודועכת. אבל כאן, במרחב

כשרופאת הילדים ד"ר שולמית בלנק נחשפה למציאות הקשה של ילדים ונוער עם בעיות נפשיות, היא החליטה שמשהו חייב להשתנות. "לא יכולתי להשלים עם זה שילדים

בני ארזים היא פנימייה טיפולית לנוער המתמודד עם קשיים רגשיים והתנהגותיים, שמספקת בין היתר מענה אישי ומקצועי לכל נער. המקום מעניק הזדמנות לתהליך טיפולי המשלב

פנימיית "בני ארזים" הוכיחה שתהליך טיפולי מדויק יכול להביא לשינוי מהותי. רונית, אימו של תומר, משתפת על השינוי שהתרחש כשהבן שלה התקבל לבני ארזים –

מיקה נושאת על ליבה את הסיפור של בנה נדב, שבזכות פנימיית 'בני ארזים' הצליח להימנע מתוצאות טרגיות. בראיון שפורסם באתר 'מעריב', היא מתארת את המסע